הרשו לי לדבר רגע על הקלישאה הגדולה בעולם (!) אהבה עצמית 💜 בטח שמעתם לא פעם מישהו אומר לכם, או לאחר שהוא "חייב לאהוב את עצמו לפני שהוא אוהב אחרים" או שאם הוא רוצה זוגיות, הוא חייב לאהוב את עצמו. אז מה זה אומר בכלל לאהוב את עצמנו? ולמה זה כל כך חשוב לפני שאנחנו…
כולנו מוצאים את עצמנו מרצים (pleasing) בחיים, במקרים בודדים או דמויות ספציפיות. לרצות אנשים מדי פעם זה דבר טבעי, כולנו אוהבים לשמח אחרים, לעזור. ובכלל, אנחנו אוהבים כשמרוצים מאיתנו. אך כשאנו מרצים באופן קיומי, מתקשים להגיד לא, מאבדים גבולות, מתקשים לכעוס, ויחסים הופכים עבורנו אתגר, כדאי שנבחן את זה. נטייה לריצוי או אישיות מרצה, לרוב…
הגשמה עצמית, כמו פוטנציאל, אושר, ייעוד, אינדיבידואליזם והצלחה, הפך לחלק ממונחים פופולאריים המבקשים לעצב ולהנחות את הדורות הצעירים כיום. הם מבקשים לסייע לנו לחיות טוב יותר, אך אם לא נחקור ונבין את משמעותם האמיתית, הם עלולים להפוך לעוד משהו שאנו מעוניינים להשיג, לייצר אשלייה לא נגישה, ובסופו של דבר, לתסכל ולבלבל אותנו. אז בואו נפרק ונבחן…
מה הקשר בין חוסר סיפוק לתחושת ערך, תפיסה עצמית ותפיסת העולם? איך מנהלת אותנו השאיפה לשלמות? מאיפה זה מגיע? איך ולמה אנחנו עושים את זה? איך אפשר אחרת?
מוקדש באהבה לכל מי שחי בחוסר סיפוק.
על ההורה והילד המרכיבים את האישיות שלנו, על מערכת היחסים ביניהם, על הקשר שלהם לתחושת הערך העצמי שלנו. איך זה עובד ואיך אפשר אחרת?
למה קשה לדור שלם לענות על השאלה התמימה הזו או לענות על האתגר? למה רבים חושבים במושגים של הצלחה וכישלון? איפה מוצאים את ההצלחה הארורה הזו? ולמה זה כל כך קשה?
מצבים מסוימים מעוררים בנו את תחושת "הקורבן". מול הבוס, מול האישה או הגבר, מול ההורים, החברים, מול הבירוקרטיה, המדינה, ואפילו מול מוכר הפלאפל או המלצרית.
מה מעורר בנו את הקורבן? איך אפשר לזהות אותו ואיך אפשר להשתחרר ממנו?
על איום הבדידות, על הצורך בחיבור וההרגלים שעלולים להתפתח. העידן הטכנולוגי והשפעותיו, מערכות יחסים והתמכרויות. על ההבדל שבין בדידות ללבדות, ודרכי התמודדות עם הבדידות.
כשהמציאות בחוץ מותחת, מאיימת, לוחצת, מטלטלת, מתסכלת ומעלה רגשות רבים בעוצמות חזקות כל כך, רבים נוטים לחוות לחץ (דחק). מצבי לחץ הם למעשה מצוקה הנגרמת מאיום לרווחתו האישית של אדם והם עלולים להתבטא ברמה הפיסית, ההתנהגותית, הרגשית והמנטלית.
עמית, 34, מוסיקאי יוצר ומפיק, שף.
"מאז שאני זוכר את עצמי היתה לי הרגשה של חוסר מיצוי שהיתה מלווה בחוסר הערכה עצמית, מה שהוביל אותי לשנים רבות של בריחה על ידי "מערפלי מציאות". הם באו בצורה של מריחואנה. אחרי שהיה לי הכוח להפסיק, הגיע התחליף היותר נורא, שהיה החבר הכי צמוד שלי בשבע השנים הבאות – האלכוהול".
