רועי, 26, סטודנט לביולוגיה.
חרדת שליטה
מפחיד אותי שאני מתחיל לרעוד וכל הגוף מכווץ
ולא רעידות קטנות ונעימות של קור אלא רעידות חודרות, כאילו אתה נותן לקור לשלוט בך רעידות שלא מחממות את הגוף
רעידות עמוקות וחודרות לשרירים הכי עמוקים ולזכרונות הכי ישנים. כאילו הגוף מפסיק לחיות
מחשמל את השרירים, בלי שליטה, יותר חזק, יותר מפחיד
אפשר לעצור, לעשות פוס, לנשום נשימות עמוקות ולנסות להריח את האויר הנקי
ומגלגלים קצת אחורה כמו במצלמות הישנות שמושכים את הפילים אחורה
ומסתכל על המסך והכל נראה חד וצלול ואפשר לראות את האויר שאנחנו שוחים כמה שהוא צלול ונקי
לפני שלוש שנים היה לי שער ארוך והרבה תמימות בעינים
נפגשתי עם בחור אחד שקוראים לו אסף וגר ביפו
ובאותו לילה הוא שלט בי
וניסיתי לברוח- יצאתי מהבית עם האופניים ונסעתי ונסעתי והרגשתי חופשי הרוח חזקה בפנים ואני נוסע במהירות- הצלחתי לברוח
והוא מאחורי- נוסע על אופנים וצועק שאעצור. התישבנו על הדשא בגן צארלס קלור וכל מה שהוא אמר עשיתי
איבדתי שליטה
להתרכז רק בפחד, ברעידות העמוקות והחודרות, לנתק אותו מהזכרונות והמגוף, להרגיש רק את הפחד להעצים אותו
ומפחדים מאוד ולא מפחדים לפחד, והפחד פחות מפחיד
הפחד הכי גדול שלי הוא הפחד ששולטים בי
שבוחנים אותי, ששופטים אותי
פחד מביקורת, שאני לא רגיל, לא כמו כולם
שמחליטים בשבילי, שמנסים לשנות אותי
במקום לפחד, אפשר לשנות את הדפוס ולקבל ולהזין דפוס אחר- למלא אותו בחיים
לנשום עמוק, להרגיש את כל הנקיי'ות הזאת נכנסת לתוכך
לאט לאט הגוף נהיה רפוי וכל הדם זורם ומחמם את הקצוות של הגוף
להיות בטוח בעצמך, לעשות דברים בביטחון
לקבל את עצמך, להבין שכל אחד ואחת שונה ומיוחד או מיוחדת
לדעת לקבל ולתת אהבה
