העברה בין דורית – ריפוי מהשורשים לכל ענפי העץ

 העברה בין דורית –  מה זה אומר? ולמה כדאי לנו לחקור התנהגויות, אווירה וערכים שעוברים להם במשפחה?

אחד הנושאים שננגעים בישירות או בעקיפין בקליניקה, הם נושאים של העברה בין דורית.

הדגש הוא על התנהגויות, דפוסים, ערכים, אמונות ואווירה משפחתית שאנו גדלים ומתחנכים עליהם. בלי לשים לב, אנו מאמצים אותם לחיינו ו/או נלחמים בהם במשך שנים, מבלי להבין למה. כך למעשה הם עוברים להם מדור לדור.

ערכים של מצוינות, או דווקא של "זה לא בשבילנו", אווירה של לחץ, דכאון, דפוסים של דאגנות יתר, חוסר סיפוק וביקורתיות יתר. דפוסים המאפיינים ניצולי שואה, קיפוח עדתי, יחס שונה לבנים ובנות, או תפיסות מיושנות לגבי נטיות מיניות הם דוגמאות רווחות.

ישנם גם מצבים של שינויים תרבותיים/חברתיים שמתרחשים בין דורות, ומולידים התנהגויות וציפיות אחרות. כמו לדוגמא, דור שגדל להורים "נוקשים", עלול לתקן את החוויה על ידי שחרור יתר של גבולות, פינוק ופיצוי חומרי לילדיו.

הורים שגדלו במחסור ודלות, עלולים לצפות מילדיהם שגדלו ל"תנאים" טובים יותר, לקחת את ההזדמנויות ולהצליח יותר מהם.

הורים, שפספסו, שויתרו לעצמם, לא הצליחו או חוו החמצה, עלולים לצפות מילדיהם לתקן את חוויתם ולהצליח בתחומים שהם כשלו.

וכמו שאתם יודעים, עם הציפיות מגיעות האכזבות.

ישנו גם עניין "גנטי" של מחלות נפשיות ופיזיות שונות שעוברות במשפחה. גם הן, במרביתן יכולות להיות בכלל תוצר של העברה בין דורית מסוג אחר. לדוגמא, בעיות לב ולחץ דם. יותר מאשר העברה גנטית, אפשר לדמיין מה קורה להורים הנושאים דפוסים של ביקורת, לחץ, פחד וכדומה הסובלים מלחץ דם גבוה, ומה קורה לילדיהם הגדלים בבית שכזה ועלולים בעצמם לספוג את הלחץ והפחד, מה שישפיע על לחץ הדם שלהם, על דופק מואץ והחסרת נשימה.

אם כן, הדוגמאות להעברות בין דוריות כמו גם הרצון "לתקן", ובזאת ליצור קוטביות מהצד השני, רבות ומגוונות. כך גם הסיבות למה כדאי לנו לערוך התבוננות על הנושאים הללו במשפחה, להיעזר בטיפול, ולפתח מודעות, כך שנוכל להשתחרר מההשפעות ולעצור את ההעברה.

אם כן, מה אנו עלולים להרוויח מהתבוננות על דפוסים של העברה בין דורית:

1. לא לקחת באופן אישי- היא הסיבה הראשונה והמרכזית. לעיתים על ידי חקר והתבוננות על שורשי המשפחה והדפוסים, ההתנהגות והערכים שעוברים דרך הסיפור המשפחתי, אנו יכולים להבין מורכבות של כל אלו ולהשתחרר מהרעיון שהתנהגות מסוג מסוים, ציפיות, אכזבות וחוויות

שחוויונו היו מופנות אלינו באופן אישי, כמו רק חלק מהסיפור המשפחתי.

2. נוכל בכך למנוע גם מחלות ומצבים רפואיים ונפשיים שעלולים לעבור כתוצאה מאותה אווירה/התנהגות/ציפיות וכו'.

לדוגמא, מי שגדל בבית שבו אחד מהוריו סבל מדיכאון, עלול לחוות את עצמו והעולם דרך אותה השקפה של ההורה המדוכא, ובכך להפוך מדוכא בעצמו.

3.נוכל לגלות חמלה לכל בני המשפחה, לצאת מהסיפור של עצמנו ולראות את הסיפור המשפחתי בצורה רחבה יותר, כמו גם בני משפחה שנהגנו לשפוט, להעריץ או לרחם עליהם, באופן שונה.

נוכל להשתחרר מכעסים, אכזבות ומגוון רגשות שהחזקנו על ההורים. נוכל ללמוד לשים גבולות או בכלל לסלוח.

 ולבסוף, נקבל אותם ואת הדרך שהם עושים בחייהם.

4. נוכל להבטיח שלא נעביר את אותם דפוסים, אווירה, התנהגות וכו' דור נוסף קדימה. ולבטח שלא נאמץ גישה קוטבית מזו שאנו גדלנו עליה.

חשוב להבין שכל דור, גדל לעולם ולמציאות שונה לחלוטין מזו שהקודם גדל לתוכה.

בכך אנו מביאים ריפוי לכל עץ השורשים של המשפחה, ומביאים סוף לסבל שעובר לו כבר דורות במשפחה.

זהו שחרור אמיתי להבין סיפור שעובר בעץ המשפחה, את ההשפעות שלו עלינו ועל הסביבה.

הוא מאפשר לנו לצאת לעצמאות בדרכנו שלנו, להביא ריפוי, גבולות וסליחה.

לסיום, מצטטת קטע מקסים שכתב ג'ובראן חליל ג'ובראן, שמתמצת בעייני את הדרך שבה אנו אמורים לנהוג עם כל דור חדש המתווסף למשפחה.

הילדים / ג'ובראן חליל ג'ובראן

"ילדיכם אינם ילדיכם,

אלא פרי געגועי החיים אל עצמם:

כי באים המה דרככם, אך לא מכם,

חיים עמכם,

אך אינם שייכים לכם.

תנו לילדיכם את אהבתכם,

אך לא את מחשבותיכם,

כי להם הגיגיהם.

גופם ישכון בבתיכם,

אך לא נשמתם,

כי נשמתם מסתופפת בבית המחר –

שם לא תוכלו לבוא אף בחלומותיכם.

אפשר לכם לחפוץ להיות כמותם,

אך אל לכם לעשותם כמותכם,

כי החיים פניהם קדימה לא אחור,

ולא יתרפקו על האתמול".