הרשו לי לדבר רגע על הקלישאה הגדולה בעולם (!) אהבה עצמית 💜 בטח שמעתם לא פעם מישהו אומר לכם, או לאחר שהוא "חייב לאהוב את עצמו לפני שהוא אוהב אחרים" או שאם הוא רוצה זוגיות, הוא חייב לאהוב את עצמו. אז מה זה אומר בכלל לאהוב את עצמנו? ולמה זה כל כך חשוב לפני שאנחנו…
הגשמה עצמית, כמו פוטנציאל, אושר, ייעוד, אינדיבידואליזם והצלחה, הפך לחלק ממונחים פופולאריים המבקשים לעצב ולהנחות את הדורות הצעירים כיום. הם מבקשים לסייע לנו לחיות טוב יותר, אך אם לא נחקור ונבין את משמעותם האמיתית, הם עלולים להפוך לעוד משהו שאנו מעוניינים להשיג, לייצר אשלייה לא נגישה, ובסופו של דבר, לתסכל ולבלבל אותנו. אז בואו נפרק ונבחן…
להולכים בדרך לאהבה, על מערכות יחסים, עולם הדייטים, על פחד ואהבה, אינטימיות, יחסי כוחות וכל המכשולים שבדרך.
מה הקשר בין חוסר סיפוק לתחושת ערך, תפיסה עצמית ותפיסת העולם? איך מנהלת אותנו השאיפה לשלמות? מאיפה זה מגיע? איך ולמה אנחנו עושים את זה? איך אפשר אחרת?
מוקדש באהבה לכל מי שחי בחוסר סיפוק.
למה קשה לדור שלם לענות על השאלה התמימה הזו או לענות על האתגר? למה רבים חושבים במושגים של הצלחה וכישלון? איפה מוצאים את ההצלחה הארורה הזו? ולמה זה כל כך קשה?
מה הדבר שמונע ממך להיות שלם עם עצמך ומי תהיה בלי האמונה הזו?
איך להשתייך מבלי לוותר על ההייחודיות שלי? איך לשמור על הגבולות האישיים שלי בתוך מגבלות הקבוצה או הקשר? כמה אני מושפע מבחוץ? כמה אני משפיע מבפנים? על המרצה, המרדן ומה שבניהם..
מצבים מסוימים מעוררים בנו את תחושת "הקורבן". מול הבוס, מול האישה או הגבר, מול ההורים, החברים, מול הבירוקרטיה, המדינה, ואפילו מול מוכר הפלאפל או המלצרית.
מה מעורר בנו את הקורבן? איך אפשר לזהות אותו ואיך אפשר להשתחרר ממנו?
על איום הבדידות, על הצורך בחיבור וההרגלים שעלולים להתפתח. העידן הטכנולוגי והשפעותיו, מערכות יחסים והתמכרויות. על ההבדל שבין בדידות ללבדות, ודרכי התמודדות עם הבדידות.
מצבים חברתיים מביאים עלינו לא פעם תחושות משונות של חוסר שייכות, ואנו נמצא את עצמנו בתפקיד "המוזר", ה"אואטסיידר", הכבשה השחורה, "החייזר" או כל ביטוי אחר שיתאר את התלישות הזו, הניכור, הזרות, המוזרות והבדידות. מה נמצא מאחורי חוסר השייכות ואיך מתמודדים עם זה? על חרדה חברתית, הפחד שנמצא מתחת ותיאור מקרה טיפולי.
