למה אתה חייב ללמוד לאהוב את עצמך לפני שאתה אוהב אחרים?

הרשו לי לדבר רגע על הקלישאה הגדולה בעולם (!) אהבה עצמית 💜
בטח שמעתם לא פעם מישהו אומר לכם, או לאחר שהוא "חייב לאהוב את עצמו לפני שהוא אוהב אחרים" או שאם הוא רוצה זוגיות, הוא חייב לאהוב את עצמו.
אז מה זה אומר בכלל לאהוב את עצמנו? ולמה זה כל כך חשוב לפני שאנחנו אוהבים אחרים או מנהלים מערכות יחסים למיניהן?
אשמח לחדד ולדייק את הנושא.

ראשית, כשאנו חושבים על אהבה עצמית, בואו נוותר על הדימויים הנרקסיסטים, המתנשאים. על ריבוי תמונות סלפי או שליחת נשיקות למראה (אלא אם כן זה ממש עוזר לכם 😉).
דווקא בימינו, ישנו עיסוק עצמי אובססיבי הנובע מהשהות המרובה שלנו ברשתות החברתיות.
ועל אף שהרבה מאיתנו עסוקים בשיווק עצמי, חיפוש אחר פוזות מחמיאות לצילום, רקע שאומר עלינו משהו ופילטר מוצלח. רובנו ממש רחוקים מלחוות אהבה לעצמנו.
אנו חשופים לפרופילים מושלמים, של אנשים מוצלחים ויפים.
התחרות קשה, הרף עולה ונדמה שלכולם יש גוף מושלם, עור בוהק, עבודה מושלמת או תחביב שהם אלופים בו וחיים מלאים.
בזמן שאנחנו יושבים בבית וגוללים את המסך.
המילה מושלם/מושלמת, שאנו כה מחבבים בשנים האחרונות, מייצרת גם היא אידאל המרחיק אותנו עוד יותר מעצמנו.
אם כן, הייתי רוצה להציע את המילה "שלם" במקום אהבה. כלומר, שאנו רוצים להיות שלמים עם עצמנו, על כל כולנו. ומשם, לפעול מתוך אהבה. לעצמנו ולאחרים.

מה זה אומר להיות שלם?

זה אומר לקבל את עצמנו, בחמלה, באהבה, בסלחנות לכל המקומות הפגיעים והחלשים שלנו. בהערכה למי שאנחנו, ליכולות והכישורים שלנו, ולדרך שעשינו. ועודנו עושים.
לעשות שלום עם כל המקומות שהם כמעט, ועדיין לא…ובדרך. כשיש שלום יש שקט, יש מקום, יש מוטיבציה להתפתח ולגדול, מתוך רצון ולא מתוך הלכאה ופחד. אנו רוצים להיות לעצמנו, המקום שתמיד השתוקקנו לו מהורינו ומהסביבה- אהבה ללא תנאים. לאהוב את עצמנו עם ולמרות הכל. בלי להתנות אותה בדבר.

ולמה זה חשוב כל כך?

אומרים שאדם יכול לפגוש אדם אחר רק עד לעומק שבו הוא פוגש את עצמו. אם אנחנו רוצים להסכים להיות נאהבים, קודם כל נצטרך להסכים לקבל את המקומות הללו בעצמנו, אחרת לאחר לא תהיה גישה לשם. ולא משנה כמה אהבה הוא יביא לשם, זה לא ישנה לנו דבר. גם אם יש לנו פנטזיה כזו.

רבים המחזיקים  דימוי עצמי שלילי או תחושת ערך נמוכה, נושאים פנטזיה אודות המאהב החיצוני הזה, שכשיגיע לחייהם ויאהב אותם – הכל ייפתר! ואז הם יתחילו לאהוב את עצמם גם, להשקיע בעצמם, או אולי רק זקוקים לאישור הזה. אבל האמת היא, שכל עוד יש בושה, פחד ורגשי נחיתות, מאוד קשה להיפתח, להיחשף, ליצור חיבור עמוק מול אדם אחר. ויותר מכך, אנו יכולים לחוש מאוד לא ראויים לאהבה, וכך לא באמת נאפשר לאחר לאהוב אותנו, ולא נוכל להיות מי שאנחנו מולו. ייתכן שנייצר עצמי אחר, מוצלח ושווה, אותו ננסה למכור לאחר. אבל בתוך תוכנו לא נסכים להיקשר ולהיפתח, כיוון שאנו עלולים לחשוש, כי כשהצד השני יכיר אותנו באמת, הוא יתוודה.
רק כשאנו מסכימים להביט בתוכנו לכל המקומות הפגיעים והחלשים, אנו יכולים לאפשר לעצמנו להיות אותנטיים ליד האחר, ולהביט גם אל המקומות הללו אצלו ולנוח שם. אז נוצרת אינטימיות.

אותנטיות היא המפתח לאינטימיות –

אם אנו מלאים בבושה, ביקורת והתנגדויות, נעביר אותה גם הלאה ויהיה קשה לייצר קרבה אמיתית. אנו נחפש מודלים ל"שלמות" בכל המקומות החלשים שלנו, נעשה להם אידיאליזציה ולא באמת נוכל להתקרב אליהם, מתוך רגשי הנחיתות.
כשאנחנו שלמים, אנחנו שווים.
כשיש לנו חמלה וקבלה לעצמנו, אנחנו יכולים לראות שכולם פגיעים לכולם סיפור ופצע. כולם בני אנוש ואנחנו בגובה העיניים, לא משנה הגיל, המעמד, הנראות, המקצוע או כל סממן מגדיר אחר.

משאבת אנרגיה וקבצנות –

כשאנחנו לא שלמים, אנחנו הופכים קבצנים של אהבה. זקוקים לאישורים וליחס, ומפתחים מערכות יחסים (מכל הסוגים) מאוד תלותיות. אנו הופכים משאבות אנרגיה, והסביבה עלולה להתרחק עם הזמן.
מאוד מתסכל וקשה להיות בקשר עם אדם "חסר בטחון", עם דימוי עצמי שלילי ושאינו שלם. לא משנה כמה אהבה ניתן, יש תחושה שזה לא ממלא ואף פעם לא מספיק. החסר הופך כמו בור שלא ניתן למלא מבחוץ (וזה בדיוק למה זה תפקיד שלנו לעבוד על עצמנו).

אהבה ללא תנאים היא אהבה עם גבולות –

כשאנו בהשלמה ואהבה לעצמנו, הגבולות ברורים לנו עם הסביבה. כשאנו לא מקבצים אהבה, אז אנו משקיעים את האנרגיה שלנו במערכות יחסים שנכונות ומטיבות עימנו ולא מאפשרים גישה לכל אדם שמוכן לתת לנו חיבה.
אז נוכל להתפנות מלהשיג את האישור, מלהשקיע כל כך הרבה אנרגיה בלעשות רושם חיובי ולהחזיק תדמית טובה שלנו, ונוכל לעמוד שלמים ונינוחים על כל ועם מי שאנחנו.

אינסייד אאוט –

כשיש שלום ואהבה בפנים, הדבר יכול להדהד החוצה, ואנו יכולים לאהוב אחרים באומץ, בחמלה ולעומק, ולחוות אינטימיות וקרבה מלאים.
אם כן, שווה לבדוק היכן המחסומים שלנו, לבדוק מה דרוש כדי להביא לשם חמלה, השלמה, אהבה?
איך ומה נוכל לעשות עבור עצמנו כדי להשלים עם מי שאנחנו עבורנו ועבור מערכות היחסים בחיינו.

אז מה אתם עושים על מנת להיות שלמים עם עצמכם?

מה עובד לכם? מה מרים אתכם? האם אתם מוכנים להפסיק להתנות את האהבה שלכם לעצמכם? במשקל, בנראות, בהצלחות, בממון, בהישגים?

האם אתם מוכנים לקבל את כל מי ומה שאתם? אפילו אם אתם בדרך?

שלם זה המושלם החדש.

מוזמנים לשאול שאלות, תהיות והרהורים.
בהצלחה 💜🙏