יום עבודה, ובעודי לוקחת הפסקה ומתמקמת בנוחיות בית קפה, פסק זמן מההמולה שבחוץ, אני מהרהרת על חופש ומוצאת את עצמי בוהה במתקן הגלויות של שלי, שתלוי מולי. ובכיתוב אדום על רקע חום, על גבי גלויה היה כתוב: The best things in life are free
בעודי מתבוננת על נפש האדם: על נשמתו, על הכאב, התסכול, בעודי מבקשת לחקור ולגלות את הנפש, הנשמה ומה שביניהן, לגלות כדי לגלות את הדרך לריפוי, אני נתקלת בפרנקל, בפעם המי יודע כמה, המשיב אותי לעסוק באדם המחפש משמעות. חיפוש אחר משמעות, תמיד נשמע לי רלבנטי להתפתחותו ובריאותו הנפשית של האדם, אך מעולם לא הקדשתי לו…
החיים שולחים לי שיעורים בדמויות, מורים, חוויות, התנסויות, מסרים, מחשבות ותחושות המובילים אותי להתבונן בקליפות בשאלה, במסע שלי אחר תשובות, אחר האמת, אחר עצמי, אחר האהבה. בין כל אלו, אני מתבוננת בשכל, בשריון, בקליפות, בהתניות וההבניות, בזיוף, בחומות ובמגדלים שאנו בונים ובמכשולים. וכל הדרכים מובילות אותי אל האגו. ואני מתובננת בו…
